אלו המשרתים שירות קבע בצה"ל למשך תקופה קצרה או למשך תקופה ארוכה נהנים מחיסכון פנסיה. כמו כל מעסיק אחר מחויב גם צה"ל על פי החוק להפריש בעבור חיילי הקבע סכומים בעבור חיסכון פנסיה כאשר חלק מהסכום מופרש מתוך השכר של משרת הקבע ואת החלק השני משלים המעסיק, במקרה זה צה"ל הוא המעסיק.

אני אישית שירתי בקבע 6 חודשים לאחר תום שירות החובה שלי, כלל לא זכרתי בגיל 22 כי מגיע לי חיסכון פנסיה ובטח שלא ידעתי היכן הופקדו בעבורי הכספים. לכן, כאשר ביצעתי איתור כספים אבודים על שמי הצלחתי למצוא את אותו חשבון חיסכון בו נצברו בעבורי כמה אלפי שקלים. ללא אותו איתור כספים אבודים על שמי אותו בצעתי בתום לב לא הייתי יודע כלל כי החיסכון קיים, סביר כי החברה המחזיקה בכספים הייתה מעבירה בשלב מסוים את הכספים שלי לרשותה ואני הייתי מפסיד סכום כסף השייך לי. היום כאשר אפשר לבצע איתור כספים אבודים על שמי בקלות אונליין אין כל סיבה שלא לבצע חיפוש מהיר כבר עכשיו.

חיסכון פנסיה לחיילים בצבע קבע

יש הטוענים כי צה"ל הוא גוף מעסיק המספק תנאים מצוינים למשרתי הקבע, רבות נאמר סביב הטבות הפרישה והפנסיה של משרתי הקבע. יש הטוענים כי סכומי הכסף אותם מקבלים משרתי הקבע לאחר פרישתם אינם הולמים בעוד אחרים תומכים במתן זכויות וכספים למשרתי הקבע המשרתים את המדינה למשך רוב שנותיהם.

לאור הוויכוח כונסה ועדת לוקר לגיבוש של הסכם באמצעותו יקבעו יחד משרד האוצר ומשרד הביטחון והרמטכ"ל הסכם פנסיה בעבור משרתי הקבע, הסכם אשר עתיד לשרת את טובת כל הצדדים ולהתבסס על הגינות. עיקר המחלוקת הוא על פנסיית הגישור אותה מקבלים אנשי הקבע המשתחררים משירות סדיר בגיל 45 ונהנים מתשלום קבוע של פנסיה עד לשלב בו הם מגיעים לגיל הפרישה הקבוע בחוק (גיל 67 לגברים).

וועדת לוקר בוחנת את הנתונים הכלכליים מול הצורך של צה"ל בכוח אדם איכותי לשירות קבע, נטענת טעמה כי ללא התנאים המועדפים שירות קבע בצה"ל יהפוך הרבה פחות אטרקטיבי. כמו כן, הצבא מסרב לאפשר למשרד האוצר התערבות בניהול פנימי של תנאי העסקת משרתי הקבע. וועדת לוקר קוראת גם להתייעלות של כוח האדם, שני דברים היוצרים לא מעט חיכוכים בין משרד האוצר לבין משרד הביטחון.